רביב כנר מציג פרויקט מיוחד לזכר הילדים שנרצחו מפגיעת הטיל ששיגר חיזבאללה לעבר מגדלס שמס. הטיל פגע במגרש כדורגל בו הילדים שיחקו, כאשר 12 נהרגו ו34 אחרים נפגעו. כולם ילדים.
העבודה על השיר הייתה תוצר של חיבור של רביב יחד עם הזמר והיוצר איתן פלד. השיר נולד מתוך רצון עז של רביב להנציח את הילדים הדרוזים ולהעלות את המודעות לעדה הדרוזית ולחשיבותה בחברה הישראלית, ומתוך היכרות מעמיקה של איתן עם בני העדה, אשר לאחר סיום שירותו ב-8200 שם למד ערבית, עבר לגור למשך שנה בכפר הדרוזי ג׳וליס שם הדריך במכינה קדם צבאית משולבת דרוזים/יהודים.
רביב כנר: ״אני רואה בשיר הזה סמל של אחווה, סמל של אחדות ובעיקר כניסה לעולם של הדרוזים שלא כולם מכירים . עולם שמבוסס על טוב ואהבת המדינה. אהבת המולדת. ואהבת האדמה. רציתי ליצור שיר שכל כולו מוקדש למען העדה – לזכר הילדים- ולמען העלאת המודעות לעדה בארץ ותרומתה למדינה.״
איתן פלד: ״ב-7 באוקטובר התבשרתי שחניך שלי מהמכינה נרצח בנובה והלב שלי התנפץ לחתיכות. במשך כל המלחמה הייתי במילואים, שם אני משרת יחד עם אחיי הדרוזים, וחיכיתי לזמן הנכון לתרגם את הכאב והתחושות לשיר. כשרביב התקשר אליי ושאל אם אני רוצה ליצור יחד שיר למען העדה הדרוזית היו לי צמרמורות״
השיר, אשר כתוב בשילוב של ערבית ועברית הינו דו שיח בין ילד לאמא שלו, בהשראת ערך גלגול הנשמות אצל הדרוזים כאשר בפזמון בערבית שרים מקהלת ילדים מהעדה בערבית: ״אל תבכי אמא, אני עוד מעט חוזר עם ציפורי הגן עדן״
לצילום הקליפ ולצורך הקלטת מקהלת הילדים מהעדה, רביב ואיתן נסעו ליומיים מרגשים בכפרים הדרוזים שבצפון (מגרש הכדורגל במג׳דל שמס, דלית אלכרמל וקבר הנביא יתרו) שם יצרו חיבורים מרגשים עם בני העדה.